מילון למונחי נדל"ן

א
אדמת מינהל – שטחי קרקע בבעלות המדינה {מנהל מקרקעי ישראל}
אדריכל – מומחה לבניין, ארכיטקט, מהנדס בניין, מהנדס אזרחי, מתכנן ערים, מעצב מבנים
אדריכל נוף – מומחה לתכנון גנים ועיצובם
אופציה במקרקעין – זכות לרכישה של זכות במקרקעין, האופציה ניתנת בכתב, התחייבות המוכר בהסכם האופציה למכירת הזכות במקרקעין
אחוזי בניה – השטח המותר לבניה, אחוזי הבניה נקבעים בתכנית בניין עיר ולכל אזור או אתר יש את אחוזי הבניה הנוגעים אליו
אחוזי מימון – המימון של הבנק בעסקת הרכישה ביחס לשווי הנכס הנרכש. אחוזי המימון נקבעים על פי נפח ההלוואה ביחס לשווי הנכסים המשועבדים
אינפלציה – תופעה כלכלית המתבטאת בעליית מחירם של שירותים ומוצרים, ירידת ערך הכסף.
אישור אכלוס – מסמך רשמי המאשר כי עבודות הבניה נעשו על פי תנאי היתר הבניה. ורק לאחר קבלת האישור, ניתן להזמין את חיבור הבית למערכת
המים העירונית, ולחברת החשמל
אישור גמר בנייה – אישור הניתן על ידי ועדת בניין ערים עם סיום הבנייה והגשת כל הניירת שנדרשה כתנאי לבנייה.
ב
בטוחה – נכס או קניין המשמשים כבטחונות לקבלת כסף או שווה כסף.
ביטוח מבנה הדירה – ביטוח המכסה אתכם על נזקים שעלולים להיגרם למבנה הבית שבו אתם גרים.
ביטוח מבנה הרכוש המשותף – מכסה נזקים הנגרמים לרכוש המשותף כתוצאה מפיצוץ צנרת, אש, רעידת אדמה, נזק בזדון, התפוצצות, סערה ואו
סופה, ביטוח זה אינו מכסה צד ג' או חבות מעבידים,
ביטוח נכס – מטרתו של ביטוח הנכס לוודא שהנכס יישאר שלם לאורך התקופה בה משולמת ההלוואה.
ביטוח תכולת הדירה – ביטוח זה מכסה כל נזק שייגרם לתכולת בית עפ"י הסיכומים המפורטים בפוליסה מפני שריפה, גניבה, התפוצצות, נזקי טבע – סופה וסערה וכו".
ביטול משכון – הודעת הבנק לרשם המשוכנות כי הלווה שילם את מלוא סכום ההלוואה וניתן לבטל את משכון זכויות הלווה בנכס.
ביצוע ההלוואה – שרשרת של פעולות ושלבים הקשורים במתן הלוואה. התהליך מגיע לסיומו (ביצוע ההלוואה) כאשר נמסר ללקוח שיק או כאשר זוכה חשבון צד ג' (שהוא בד"כ קבלן או עמותה שבונה את הבית).
בעלות – זוהי הזכות המשפטית ה"מקסימלית", והיא מוגדרת כך: "הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם". הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע.
בקשה להקלה – בקשה לועדת בנין ערים לקבלת היתרים לחריגה מהתכנית המקורית.
בר רשות – מושג מסובך ועמום יחסית, שאין לו הגדרה בחוק וניתן למצאו בהקשרים שונים, גם בדברי חקיקה ובעיקר בפסקי דין. בר-רשות הוא למשל קבלן המבצע עבודות בנייה על מקרקעין של אדם ועבורו. ברור, שאין לו זכויות קנייניות מעבר לרשות הכניסה והעבודה על השטח. לעתים בר-רשות הוא מי שמשתמש במקרקעין של הזולת, ברשותו, ואף משביח את הקרקע או מוציא עליה הוצאות. בעלי הקרקע רשאי לבטל את ההרשאה, ולאחר שבוטלה הופך בר-הרשות להיות משיג גבול. תנאי הביטול ואופן הביטול נקבעים לפי טיבה של הרשות שניתנה. הזכות של בר-רשות ניתנת עקרונית להעברה, למשל ליורשים, והכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרשות והגדרתה.
ג
גבול מגרש – הקווים הקובעים את קצה המגרש. נקבע על ידי מודד מוסמך בלבד ובחתימתו.
גוש – קרקע הכוללת חלקות לבניה ולשטחים ציבוריים.
גמר בנייה – סיום כל העבודות שעבורן התקבל היתר הבנייה.
גרירת משכנתא – מתבצעת כאשר לקוח שעבד את דירתו תמורת ההלוואה ומבקש למכור אותה ולרכוש נכס אחר מבלי לסלק את ההלוואה הקיימת. במקרה זה המשכנתא נגררת מהנכס שנמכר לנכס החדש.
ד
דיירות מוגנת – המדובר בדייר או דיירת, שאינם צריכים לסלק ידם מן המקרקעין בסוף תקופת השכירות או ביטול החוזה. למעשה, תוכנה של הזכות הוא
נגטיבי – הגנה מפני פינוי מהנכס, בין נכס עסקי (בית מלאכה, חנות) ובין אם נכס למגורים. זכות זו, הבדיל מזכויות מקרקעין "רגילות", היא אישית. רק בתנאים מאוד מסוימים וצרים יכול בעל הזכות להעבירה לאחר. במרבית המקרים, פטירתו של בעל הזכות מביאה לקיצה גם את הזכות. בכדי לזכות במעמד של דייר מוגן צריך לעמוד בתנאים מסוימים הקבועים בחוק הגנת הדייר, למשל על המבקש להוכיח כי שילם דמי מפתח.
דפלציה – תופעה כלכלית המתבטאת בירידת מחירם של שירותים ומוצרים, ובעליית כוח הקנייה של המטבע. תופעה הפוכה לאינפלציה.
דירה – יחידת דיור בבניין משותף שלה לפחות חדר אחד, מטבח ושירותים.
דמי היתר – התשלום עבור הזכות לבנות על קרקע בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל. משולם עבור מלוא הזכויות לבניה (עבור השטח המקסימלי המותר לבניה) אפילו אם לא בונים את המקסימום המותר. התשלום הוא תנאי לקבלת היתר בניה (לא ניתן לקבל היתר בניה ללא תשלום זה במלואו).
דמי הסכמה – בעת העברת זכויות מאדם שחכר קרקע ממינהל מקרקעי ישראל לאדם אחר נדרש מוכר הקרקע לשלם למינהל דמי הסכמה בגובה שליש (33.33%) מהרווח הראלי המופק בעת מכירת הזכויות. באם שילם המוכר דמי היוון יהיה פטור מתשלום דמי ההסכמה. בשנים האחרונות מינהל מקרקעי ישראל נוהג להוון את הקרקע כך שבמקום דמי חכירה התשלום הוא חד פעמי וזכויות הקרקע עוברות לבעל הנכס.
דמי מפתח – כל תמורה שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות של המושכר, או בקשר לקבלת החזקה, או להחזרת החזקה במושכר. תקופת ההתיישנות של תובענה לתשלום דמי מפתח או לפינוי היא שנה.
דמי תיווך – העמלה המשולמת למתווך. המתווך רשאי לגבות עמלה מכל צד בנפרד או מצד אחד, תלוי בהסכם עם המתווך. גובה העמלה נע בין אחוז אחד לשני אחוזים משווי העסקה. המתווך חייב להיות בעל רישיון תיווך בתוקף ועל הסכם התיווך להיות בכתב על-מנת שתיווצר חבות חוקית בתשלום דמי תיווך.
ה
הודעת משכון – הודעה חתומה ע"י בעל זכויות אשר מועברת לרשם המשוכנות בטופס הודעת משכון ובה נאמר שבעל הזכויות בנכס הנקוב בהודעה יצר משכון זכויות בנכס, לטובת הנושה (הבנק) ומבקש מהרשם לבצע רישום בהתאם. לאחר שבעל הזכויות בנכס חתם על טופס הודעת משכון (הטופס מצוי בבנק) יש להעביר את ההודעה לרשם המשוכנות.
היתר בנייה – רישיון הבנייה שניתן על ידי הוועדה לבניין ערים. הבקשה מוגשת על ידי מי שהוסמך לכך בחוק כגון אדריכל, מהנדס או הנדסאי. הדרישות שונות מרשות אחת לשנייה. הדרישות להיתר אינן יכולות להיות מנוגדות לחוק אך כן סותרות את תקנות הבנייה. על מנת לקבל היתר בניה יש צורך בחתימות של: ועדת תכנון ובניה מקומית, מהנדס השלד, המפקח האחראי על הביקורת, והקבלן המבצע.
הלוואה בריבית משתנה – הלוואה הנושאת ריבית והצמדה ל"מדד". הריבית נקבעת לתקופה הראשונה בלבד ולאחר מכן משתנה בהתאם לנוסחה שנקבעת מראש.
הלוואה בריבית פריים – הלוואה הנושאת ריבית פריים לתקופה של 20-4 שנים, בתוספת או בהפחתה של אחוז מסוים מריבית ה"פריים".
הלוואה מוכוונת – הלוואה הניתנת על פי הסדר עם הממשלה או גוף ציבורי אחר.
הלוואה עומדת – הלווה אינו משלם את תשלומי ההלוואה כל עוד מקיים את תנאיה.
הלוואה צמודה לדולר (ריבית ליבור) – תשלומי קרן וריבית משתנה (ריבית הליבור + תוספת סיכון) המשולמים בצירוף הפרשי שער הדולר לפי השער היציג.
הלוואת בולט / בלון – הלוואה שבה הקרן + הפרשי הצמדה משולמים רק בתום תקופת ההלוואה כאשר התשלום החדשי הוא של הריבית בלבד, נקראת גם "הלוואת בלון". הלוואת בלון גם ניתנת ללא תשלום קרן +ריבית חודש בחודשו אלא בסוף תקופה.
הלוואת גישור – מאפשרת מימון ביניים לרכישת נכס אחר כנגד שיעבור הנכס הנוכחי. ההלוואה צמודה ל"מדד" או לשער היציג של הדולר ונושאת ריבית.
הלוואת גרייס – בתנאי ההחזר של הלוואת "גרייס" נדחים תשלומי הלווה על חשבון ההלוואה – בחלקם או בשלמותם – עד לתקופה ה "גרייס".
הלוואת זכאות (מקום) – הלוואה מכספי המדינה, שתנאיה נקבעים על ידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר הניתנת לזכאיים שקיבלו תעודת זכאות המפרטת את היקף הזכאות.
הסבת ערבות – הלווה מעביר את זכויותיו לצד ג (בדרך כלל לבנק).
הסכם – מסמך הנחתם בין שני צדדים על מנת לבצע עסקה. גם שלא בכתב אך בנוכחות עדים עדיין תופס. וכל זאת בתנאי ששני הצדדים מסכימים.
התחייבות לרישום משכנתא – התחייבות שנותן בעל הזכויות במקרקעין לבנק. ההתחייבות ניתנת כאשר לא נרשמת משכנתא לטובת הבנק עם ביצוע ההלוואה והיא מהווה בטוחה זמנית.
הסרת שעבוד – מחיקת רישום שעבוד הנכס לאחר סילוק ההלוואה שהנכס שימש לה כבטוחה.
הערת אזהרה – רישום בטאבו, של התחייבות בכתב לעשות עסקה במקרקעין או להימנע מלעשות עסקה במקרקעין. המטרה ברישום הערה כזו היא למנוע עסקה הסותרת את תוכן ההערה. למשל, בעת חתימה על הסכם לרכישת דירה (או אפילו זיכרון דברים), הרוכש זכאי לרשום הערת אזהרה, מיד לאחר חתימת ההסכם. זאת, כדי למנוע מבעל הדירה (המוכר) את האפשרות למכור אותה דירה פעם שנייה לאדם אחר. הערת אזהרה יכולה להירשם על בעלות בקרקע, אבל לא רק: היא יכולה להירשם גם במקרים של חכירה, שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתא.
הפקעת קרקע – החוק מעניק לרשויות מקומיות את הזכות להפקיע עד 40% משטחם של מקרקעין בלא תשלום פיצוי לבעליהן, לצרכים ציבוריים בדרך כלל.
הפשרת קרקע – שינוי ייעוד של קרקע, מקרקע שלא הייתה מיועדת לבניה שכזו.
הצמדת מדד – תשלומי ההלוואה, קרו וריבית, משולמים בצירוף תוספת הצמדה ל"מדד" הידוע בשם "מדד המחירים לצרכן" המתפרסם מידי חודש.
הלוואה בריבית קבועה – הקרן והריבית צמודים ל"מדד". הריבית נקבעת במועד ביצוע ההלוואה ואינה מושפעת משנויים שיחולו במהלך תקופת ההלוואה.
ו
ועדה (מועצה) ארצית לתכנון ובניה – הוועדה העליונה לתכנון ערים ובנייה.
ועדה מחוזית לתכנון ובניה – ועדה בסמכות גבוהה מהועדה המקומית. מטפלת בבקשות להיתר שהועברו אליה מהועדות המקומיות, הכפופות אליה ובבקשות להיתרי בניה באזורי אחריותה, שאינם בתחום הסמכות של הועדות המקומיות.
ועדה מקומית לתכנון ובניה – הוועדה המטפלת בבקשות המקומיות להיתר.
ז
זיקת הנאה – זיקת הנאה היא שיעבוד מקרקעין להנאה (כלומר: לסוג שימוש מסוים), שאין עמה זכות להחזיק בהם. זיקת הנאה יכולה להיות לטובת מקרקעין או לטובת אדם פלוני או קבוצת אנשים. זיקה כזו יכולה לקבוע למשל, שלאדם יש זכות שימוש בקרקע מסוימת, למשל זכות לגדל עצי פרי. הזיקה יכולה להיות גם בעלת "אופי נגטיבי", למשל הגבלה על בעל הקרקע עצמו להימנע מביצוע פעולה מסוימת בקרקע שלו. מי שהשתמש בזיקת הנאה במשך 30 שנה ברציפות, רכש את הזכות וזכאי אף לרשמה בטאבו. בעלי הקרקע עצמם, לא יוכלו לנשל את בעל זיקת ההנאה מזכותו, ובעלותם על הקרקע תהא כפופה לזיקה זו.
זכות מעבר – זכות מעבר היא סוג של זיקת הנאה. למשל, שביל לטובת הציבור, או דרך לטובת בעל מקרקעין מסוים, המוקף חלקות קרקע של בעלים אחרים. היא יכולה להיות זכות מעבר לכל השכנים לגג או לארונות חשמל. היא גם יכולה להינתן לרשות מקומית לצורך הנחת קווי ביוב, או לחברת החשמל להנחת קווי חשמל. בפסיקת בג"ץ מעניינת שניתנה בעניין רחוב בר-אילן בירושלים נקבע, שזכות מעבר שקנו הרבים בדרך ציבורית, קודמת והיא חזקה יותר מאשר הזכות של מי שמחזיקים בבתים בצידה של הדרך.
זכות קדימה – בעל מקרקעין יכול לרשום בטאבו זכות קדימה לטובת פלוני. פירוש הדבר, שלאותו פלוני תהיה "זכות סירוב ראשונה" לרכוש או לקבל קרקע. במילים אחרות: הבעלים לא יוכל להעביר את הקרקע לאחר, אלא אם הציע אותה תחילה לבעל זכות הקדימה. המקרים שבהם קיימת זכות קדימה: מכוח הסכם, בין יורשים במשק חקלאי, בין בני זוג כשמדובר במקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת של בני הזוג, והם אחד מאלה – משק חקלאי או בית עסק, המתנהלים על ידם במשותף, או דירה המשמשת להם למגורים. במקרה הזה, לא יהיה בן הזוג זכאי להעביר את חלקו לאחר, אלא אם הציע אותו תחילה לבן-זוגו.
זכות קניין – זכות חוזית קיימת אך ורק בין הצדדים לחוזה, ואינה מחייבת אדם כלשהו מלבדם.
ח
חכירה (קרקע מינהל) – על-פי חוק לא ניתן לקנות קרקע מהמדינה, לכן מבוצעת חכירה. משך החכירה בדרך כלל ל- 49 שנים או 99 שנים. חשוב לדעת: ערך קרקע של המנהל נמוך מערך קרקע פרטית. בניה על קרקע של המנהל מחייבת קבלת אישור המנהל לתוכניות הבניה(לפני קבלת היתר בניה). חובה לשלם עבור הזכות לבנות על הקרקע, את מלוא זכויות הבניה, אפילו אם משתמשים רק בחלק מזכויות הבנייה.
חכירה לדורות – שכירות לתקופה של יותר מעשרים וחמש שנה. ניתן לרשום זכות זו בטאבו. נפוצה מאוד אצלנו זכות החכירה לדורות של 49 שנה, המתחדשת לתקופות זהות "אוטומטית". למעשה זוהי הזכות הנפוצה ביותר בישראל והיא לרוב ביטוי נרדף לבעלות מלאה. הסיבה לכך היא, שבחוק יסוד: מקרקעי ישראל, נקבע, שמקרקעי ישראל (כלומר הקרקע השייכת למדינה והיא מחזיקה בה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח או קרן הקיימת לישראל) אינם למכירה. אסור להעביר עליהן בעלות מלאה, והן מהוות יותר מ-90 אחוזים מקרקעות המדינה. המדינה מחכירה אותם לתקופות ארוכות ומתחדשות כאמור.
חלוקת קרקעות מחדש – שינוי מקרקע חקלאית לקרקע לבניה. הצורך בחלוקה מחדש נוצר עקב הצורך להפריש שטחים לצורכי ציבור. אחוז החלוקה נקבע על ידי הרשות המקומית ועלול להגיע אף מעבר ל 40 אחוז.
חלקה – שטח המיועד לבנייה והמכיל בתוכו מגרשים לבנייה כולל שטח לבנייה ציבורית.
חלקים יחסיים – חלקי המבנה אשר אינם נמדדים במטרים מרובעים שלמים אלא כחלקם היחסי כל פי הדרישות הכתובות בתקנון הבניה של הגוש והחלקה.
ט
טאבו – לשכה אשר תפקידה לרשום זכויות במקרקעין. העתק מן הרישום קרוי גם: "נסח טאבו".
טופס 4 – טופס 4 הוא הטופס המאפשר חיבור בנין חדש לרשת החשמל, המים והטלפון, לאחר שנתמלאו התנאים המוקדמים לכך. השלבים הנדרשים לקבלת טופס 4. פרט להתאמת הביצוע בפועל לתכנית המאושרת יש למלא תנאים אלמנטאריים נוספים כגון שירותי כבאות, ניקיון, דרכים וכו´. היחידות המאשרות טופס 4: המחלקה לפקוח על הבניה, מחלקת דרכים וגנים, תברואה, פקוח כללי, ארנונה, אגף המים והביוב, שירותי כבאות.
טופס 5 – אישור הרשויות על סיום הבנייה באופן תקין.
י
יזם – הוגה הפרויקט. תפקידו בין היתר להביא את הכסף ליישום הפרויקט.
ייפוי כח נוטריוני – ייפוי כח שנחתם בנוכחות נוטריון המאשר את חתימות נותני הייפוי. במסמך זה מייפים בעלי הזכויות בנכס את כוחו של הבנק לפעול פעולות שונות, לרבות: רישום הנכס על שם הלווים, וכן לרישום מישכון או משכנתא לטובת הבנק.
כ
כושר החזר – היכולת לעמוד בתשלומי ההלוואה. היכולת נמדדת מסך ההכנסות הכוללות והערכת הוצאות שוטפות.
כפל ביטוחים – ביטוח אותו נכס, באותה זיקה ביותר מחברה אחת לתקופה חופפת. במקרה נזק יהיו אחריות חברות ביחד ולחוד לגבי הסכום החופף, כל אחת לפי חלקה היחסי.
כתב כמויות – רשימת כמויות של כל סעיף ופריט בבניה. לכל מקצוע כתב כמויות עצמאי.
ל
לוח זמנים – קביעת לוח זמנים לכל שלב ושלב בבנייה. רצוי מאד לעגן את בחוזה מול הקבלן/נים.
לוח שפיצר – לוח הבנוי על העיקרון שהסכום שמשלם לווה על חשבון ההלוואה, הכולל קרן וריבית, נשאר קבוע במשך כל תקופת ההלוואה. הלוח מפרט את סכום ההחזר החודשי של הלוואה נתונה בשיעורי ריבית שונים ולתקופות פירעון שונות.
מ
מגרש – שטח הקרקע ברוטו. השטח כולל את השטח המותר לבניה, החצר, ושטחים המיועדים לציבור.
מדד המחירים לצרכן – מדד המשקף את השינויים החודשיים של עליית מחירי מצרכים ושירותים המהווה סל צריכה של משפחה ממוצעת. מדד המחירים לצרכן מתפרסם ב – 15 לחודש.
מדד מחירי הבניה – מחושב על פי מחירי ענף הבניה.
מהנדס ביצוע – להבדיל מהמהנדס המתכנן, מהנדס הביצוע אחראי על ביצוע הפרויקט בשטח.
מודד מוסמך – בעל רישיון מהמדינה לביצוע מדידות, גבולות השטח וכדומה.
מינהל מקרקעי ישראל – גוף מטעם המדינה האחראי על קרקעות המדינה.
מלווה בניה מקצועי – מלווה את תהליך הבניה משלב התכנון ועד לגמר כולל שנת אחריות. משמש ככתובת לכל בעיה שצצה בתהליך הבניה.
מנהל ביצוע – מנהל הפרויקט. האחראי בפועל על התקדמות תהליך הבניה כולל עמידה בלוז ומול הקבלנים והספקים.
מס מכירה – מס מכירה הינו מס מחזור המחושב כאחוז מסוים משווי המכירה

מס רכישה – מס רכישה מוטל על הרוכש זכות במקרקעין עפ"י שיעור מס מדורג אשר משתנה מפעם לפעם. במקרים מסוימים, כגון העברת נכס מקרקעין ללא תמורה בין קרובים יידרש תשלום מס מופחת. ראוי להדגיש כי על פי חוק, קיימים לא מעט פטורים או אי חבות במס (כגון העברת נכס מקרקעין אגב גירושין) הניתנים למימוש ע"י מוהכרים ומאפשרים להם למכור את הדירה ללא תשלום במיסים האמורים לעיל (כגון: פטור בגין דירת מגורים מזכה, פטור עקב מתנה לקרובים, מכירה למדינה ועוד).
מס שבח – מס שבח מוטל על השבח במכירת זכות מקרקעין. השבח הינו הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי המכירה. המוכר נושא בנטל תשלום מס זה.
מסירה ראשונה – כאשר הקבלן החליט שמבחינתו המבנה מוכן יזמן ביקורת ראשונה. במסגרת זו ירשם פרוטוקול מסירה ראשונה אשר העתק ממנו יימסר לקבלן ולדיירים לאחר החתמתם לצורך ביצוע של כל התיקונים הנדרשים וזאת לפני המסירה הסופית.
מסירה סופית – הביקורת האחרונה לפני מסירה לדיירים. במהלך הביקורת ירשם פרוטוקול מסירה סופית ע"י המפקח. בפרוטוקול ירשמו כל הבעיות, החסרים, ההשלמות והדרישות לגמר של הדיירים והמפקח. בעיות שנרשמות במסירה זו יתוקנו ע"י הקבלן, תוך זמן שיוגדר במקום, ללא קשר לבעיות שיתגלו במבנה במהלך שנת האחריות. ניתן לדחות תיקון בעיות המתגלות במסירה הסופית, לתיקוני סיום שנת האחריות בהסכמת הצדדים, אם זה לטובת העניין.
מפרט טכני – פירוט בכתב של כל עבודות הבניה: סוגי החומרים, דרישות ליישומן, הסברים וכדומה.
מקרקעי ייעוד – מקרקעי ציבור שמיועדים לתועלת הציבור, כגון שפת הים, נהרות, דרכים ומסילות ברזל, נמלי תעופה וכדומה. כך למשל בישראל לא ניתן לרכוש בעלות על "חוף פרטי" בים, החוף תמיד יהיה ציבורי (אם כי לא תמיד יהיה פתוח לציבור, ויש רצועות חוף הסגורות לכניסה, מטעמי ביטחון למשל).
מרחב מוגן – החדר האטום – חדר הנדרש על פי החוק להגנה בפני התפוצצויות. בנוי כולו ממסד ועד טפחות מבטון מזויין. החלונות מיוחדים ומגנים מפני פיצוץ וגזים. במידה ואין בחדר חלון אסור להתגורר בו. החדר הוא חלק מתקנות הג"א.
משכנתא – שם נרדף להלוואה אשר להבטחת החזרתה נרשם שם משכון של מקרקעין.
נ
נכס מוגן – בעלים הרשומ/ים בספרי רישום המקרקעין, של דירה או מבנה שבו מתגורר דייר בעל זכויות דיור מוגן, לפי חוק הגנת הדייר .
נכס מניב – נכס מושכר המשמש כמקור הכנסה.
ס
סכמה – שרטוט זמני לצורך המחשה של המבנה וחלקיו. לאחר התיקונים והאישור עוברים לשרטוט סופי לצורך תהליך הבנייה וקבלת האישורים המתאימים.
ע
עבודות גמר – כל העבודות המבוצעות לאחר סיום הקמת שלד הבניין.
עורך הבקשה להיתר – האדם המוסמך להגיש את הבקשה לרשויות. בדרך כלל האדריכל, המהנדס או ההנדסאי.
עמלת אי הודעה מראש – עמלה הנגבית כאשר הלווה לא הודיע לפחות 10 יום מראש על כוונתו לסלק את ההלוואה לפני המועד. עמלת היוון בגין הפרשי ריבית – חישוב העמלה הוא בין שערי הריבית על פי הסכם ההלוואה הנפרעת לבין הריבית הממוצעת הנהוגה במועד הפירעון. עמלת עלות.
עמלת הוון הפרשי ריביות – עמלה הנגבית בעת פירעון מוקדם של הלוואה, כאשר הריבית של ההלוואה גבוהה יותר מן הריבית הקיימת בשוק, והלווה אמור לפצות את הבנק בגין הפסד הריבית עד לתום מועד ההלוואה המקורי.
עמלת סילוק מוקדם – העמלות לפירעון מוקדם כוללות את המרכיבים הבאים: עמלה בגובה המדד (מדד ממוצע של שלושת החודשים האחרונים) כפיצוי בגין הפסד מדד אם הפירעון חל בין ה–1 ל–15 לחודש.
עמלת גרירת משכנתא – מתבצעת כאשר לקוח שיעבד את דירתו תמורת ההלוואה ומבקש למכור אותה ולרכוש נכס אחר מבלי לסלק את ההלוואה הקיימת. במקרה זה המשכנתא נגררת מהנכס שנמכר לנכס החדש.
עמלת פרעון מוקדם – "קנס" שהבנק רשאי לגבות בהתאם לחוזה ההלוואה מלווה שמסלק הלוואה או חלק ממנה, במועד המוקדם מזה הנקוב בהסכם ההלוואה שנחתם בין הלווה לבין הבנק.
ערבות בנקאית – ערבות שהבנק ערב לה. הערבות משמשת הן כמכתבי קרדיט לעסקות וכן כ"הלוואת גישור" בין שחרור נכס משועבד אחד ושעבוד אחר לאותו הבנק.
ערבות לפי חוק המכר – ערבות הבנק המלווה את פרויקט הבניה לכספים שמשלם קונה הדירה וזאת במידה והקבלן פשט רגל או לא יכול מסיבה כל שהיא לסיים את הבניה. במקרה שכזה כספי הקונה מובטחים (בדרך כלל).
פ
פיתוח החצר – ביצוע עבודות ניקוז, השקיה, חשמל, ביוב, מדרגות וגבולות השטח וכדומה.
פיתוח סביבתי – גינון, מתקני משחקים וכדומה.
פיתוח שטח – פיתוח הקרקע הכולל ביצוע תשתיות כגון ביוב, צנרת בזק, כביש וכו.
פנקס בתים משותפים – בכל לשכת רישום מקרקעין מתנהל רישום דירות בבניינים שהוצאו ציווי רישום בעניינם בהתאם לתשריטים, הכוללים תאור הבניינים. בפנקס יכולים להירשם בית שיש בו שתי דירות או יותר, ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת.
פרי פאסו – מובנו "דרגה שווה". ניתן לשעבד מקרקעין למספר נושים. השעבוד יכול להיות בדרגות קדימות שונות לכל נושה או בדרגה שווה (פרי פאסו) בין הנושאים.
פרצלציה – חלוקת גוש המיועד לבניה לחלקות ומגרשים.
צ
צו רישום בית משותף – צו המורה על רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים, וניתן על ידי המפקח על הבתים המשותפים, לבקשת בעלי דירות בבניין ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה יותר ממחצית שטח הרצפה של כלל הדירות בבניין זה.
ציבורי – שטח ציבורי – שטח באחריות הרשות המקומית או המדינה. בדרך כלל משמש לבניית מבני ציבור.
ק
קבלן מפתח – קבלן המקבל מגרש ריק ומוסר בית גמור. באחריותו לדאוג לכל הקשור לתהליך הבניה כולל כל האישורים הנדרשים.
קבלן משנה – מבצע רק חלק מהעבודות. חשמלאי, שרברב וכד'.
קו בניין – קו וירטואלי המשמש כתוחם לבנייה בהתאם לאישור הבנייה.
קו בנין – מגביל את הבניה. מותר לבנות רק בתוך הקו ולא מחוצה לו אלא אם כן נתקבל אישור על כך מוועד בניין ערים. קו הבנין נקבע על ידי מודד מוסמך לפני תחילת הבנייה.
קו רחוב – הקו בו מתוכננים שולי הרחוב.
קומבינציה – הסכם בין בעלי קרקע לבניה עם היזם או הקבלן, בו בתמורה להעמדת הקרקע לזכות הפרויקט, בעלי המגרש מקבלים חלק מהפרויקט, אם זה חלק מהתקבולים ממכירות הפרויקט או בשווה ערך (דירות למשל).
קומת עמודים (קומה מפולשת) – קומה בבנין המתוחמת בין שורת עמודים או בין קירות ושורת עמודים.
קיבוע ריבית – מתבצע במידה ובמסגרת תנאי החוזה של הלוואה בריבית משתנה ניתנה אפשרות ללווה לעבור למסלול הריבית הקבועה.
קימום – השבת סכום הביטוח לקדמותו לאחר שהמבוטח החזיר את מצב רכושו למצבו הקודם.
קיר חיצוני – הקיר החיצוני של המבנה.
קיר מסך – קיר מחומרים קלים, חיצוני למבנה בדמות מסך.
קיר נושא – קיר בעל תפקיד קריטי במבנה.
קיר פנימי (מחיצה) – קיר בתוך המבנה.
קיר תומך – קיר במגרש, תומך את אדמת המילוי.
קירות נושאים – קירות הנושאים חלק מהמשקל של המבנה שעליהם. קירות אלו בדרך כלל מגובים בחגורות בטון מזויין. קיר בלוקים רגיל אינו יכול לשמש כקיר נושא.
קרן ההלוואה – סכום ההלוואה המקורי שנתקבל מהבנק.
קרקע מינהל – הקרקע שבבעלות המדינה ומנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל. קרקע כזו אינה נמכרת ונמסרת בחכירה בדרך כלל ל-49 או ל-99 שנה. מעל 90% מקרקעות המדינה הינן אדמות מינהל.
קרקע פרטית – בבעלות לא ממשלתית. רשומה בטאבו וניתן להעבירה בירושה.
ר
ריבית – לכסף יש מחיר. הריבית היא המחיר ומוגדרת באחוזים שנתיים.
ריבית אפקטיבית – שיעור הריבית השנתי, המביא בחשבון גם את הריבית דריבית המתווספת בתקופת ההלוואה.
ריבית בנק ישראל – הריבית הנקבעת אחת לחודש על ידי בנק ישראל. ריבית זו הינה הריבית הבסיסית לאשראי לא צמוד.נגיד בנק ישראל מודיע על שיעור הריבית ביום שני הקודם ליום חמישי האחרון בחודש, ורק ביום חמישי נכנס השינוי לתוקף.
ריבית דריבית – ריבית מצטברת, ריבית נדחית על פני זמן ואינה משולמת באופן שוטף, אלא מצורפת להלוואה המקורית לצורך חישוב יתרת ההלוואה לאותה נקודת זמן.
ריבית כלכלית – ריבית שמשלם הלווה על כל סכום ההלוואה, המבוצעת במחצית השנייה של החודש (לאחר פרסום המדד), עבור השימוש בכספי הבנק מיום קבלת ההלוואה עד היום האחרון באותו חודש.
ריבית משתנה – הריבית משתנה במהלך חיי ההלוואה במועדים קבועים מראש ועל פי מנגנון עדכון שנקבע מראש בהסכם ההלוואה. מנגנון זה מורכב מריבית בסיס חיצונית ואובייקטיבית (לדוגמה: ליבור, עלות הגיוס הממוצעת של הבנקים למשכנתאות), בתוספת או הפחתה של שיעור קבוע ביחס לריבית הבסיס.
ריבית מתואמת שנתית – שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחסי שיעורי ריבית לתקופה של שנה, ובהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית.
ריבית פיגורים – במידה ולא עומדים בתשלומים החודשיים. ריבית פיגורים היא ריבית חודשית גבוהה, בלתי צמודה ומצטברת מדי חודש עד לסילוק החוב. במקרה של פיגור, הבנק רשאי להעמיד את כל ההלוואה לפירעון מידיי ואף לממש את שעבוד הנכס שניתן לבנק כבטוחה לפירעון ההלוואה.
ריבית פריים – הריבית הבנקאית הבסיסית ממנה נגזרת הריבית על הלוואות לא צמודות.
ריבית תעריפית – הריבית הנומינלית ואינה כוללת דמי ניהול, היטל, עמלה וכד'.
ש
שאילה – שאילה, כאמור, היא זכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, כאשר זכות זו הוקנתה שלא בתמורה. על שאילה חלות אותן הוראות החלות על שכירות.
שטח המותר לבניה – השטח שעליו מותר לבנות בהתאם לתקנות וההיתרים שניתנו.
שטח חום – השטח המוקצה בתכנית לבנייה ציבורית.
שטח ירוק – שטח ציבורי לגנים ופארקים ובשום מקרה לא לבנייה מסחרית.
שטר מכר – אשור שמונפק על ידי רשם המקרקעין המעיד על העברת זכויות במקרקעין מאדם לאדם. חתימה על שטר המכר חייבת להעשות ע"י הצדדים לפני פקיד לשכת רישום או עו"ד נוטריון.
שטר משכנתא – מתבצעת כאשר לקוח שיעבד את דירתו תמורת ההלוואה ומבקש למכור אותה ולרכוש נכס אחר מבלי לסלק את ההלוואה הקיימת. במקרה זה המשכנתא נגררת מהנכס שנמכר לנכס החדש.
שיבוב – המבטח משלם למבוטח/ת ולאחר מכן תובע את נזקיו מצד שלישי. למשל – נזקי שריפה משולמים למבוטח וחברת הביטוח תובעת אותם בחזרה מחב’ חשמל, בגין הקצר שגרם לשריפה.
שיפוי – מושג בביטוחיי רכוש ואחריות חוקית – השבת המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח.
שכירות – שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות. "השאלה" (או "שאילה") היא זכות שהוקנתה שלא בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות. שכירות משנה היא שכירות שהמשכיר בה הינו שוכר בעצמו, ולא בעלי הנכס. קיימים שלושה סוגי שכירויות: קצרה – שכירות עד לתקופה של חמש שנים. חכירה – היא שכירות לתקופה של למעלה מחמש שנים ועד לעשרים וחמש שנים. ניתן לרשום זכות זו בטאבו. בעבר, הסכמי שכירות שנערכו לתקופה של למעלה מ 10 שנים נחשבו, לעניין המיסוי, כהסכמי מכר. כיום, אין זה כך והחוק שונה בעניין.
שלד הבניין – החלק הבסיסי של הבניין, הכולל את היסודות, העמודים, הקורות והתקרות, מקובל כי השלד כולל גם את הקירות [פנים וחוץ] אף שאלה בדרך כלל לא מהווים אלמנטים תומכים, וכן גם גג הבניין הוא חלק מהשלד
שמאי – תפקיד השמאי הוא לקבוע הערכת מחיר לרכוש או נזק לרכוש.
שנת אחריות – שנת האחריות נמדדת ב 12 חדשים לאחר מסירת מפתח הדירה לדייר. בתחום זמן זה חלה אחריות הקבלן לבצע תיקונים לפגמים שנתגלו בדירה או במבנה. בכל מה שנוגע לבעיות רטיבות אחריות הקבלן היא למשך 7 שנים מיום מסירת המפתח לדייר.
ת
ת.ב.ע – תכנית בנין ערים – המפרט הקובע לכל שכונה או בניה אזורית. הת.ב.ע הוא הבסיס לכל תכנית בניה.
תוכניות בניה – תכנית אדריכלית בקנה מידה של 1:50 הנותנת תכנית של המבנה. בתוכנית זו מופיעים המידות של כל קיר, מדרגות, חלון או כל אלמנט אחר האמור להיות חלק קבוע מהמבנה. על התכנית חתום האדריכל כולל פרטים שונים של התכנית.
תוכנית הגשה – תוכנית אותה מגיש אדריכל לועדת בנין ערים על מנת לקבל היתר בניה. תוכנית הגשה חייבת לכלול: חישוב שטחי הבניה ושטח המגרש, כולל החלקים היחסיים של הבנין ; תוכניות המבנה, חתכים, חזיתות,חזית הרחוב, פיתוח השטח ; מפה טופוגרפית של השטח, עם תאריך מדידה וחתימת המודד; תוכניות מערכת הביוב, כולל התחברות לתא על הקו הראשי וכולל חתך לאורך הקו – כל הנ"ל בקנה מידה 1:100 תוכנית הממ"ד (ארכיטקטורה, קונסטרוקציה, וחשמל), בקנה מידה 1:50 תוכנית ההגשה חייבת להיות חתומה ע"יהאדריכל / מגיש הבקשה, היזמים, בעלי הקרקע (אם הקרקע אינה פרטית, דרושה חתימת מנהל מקרקעי ישראל), המהנדס המתכנן, הרשות המקומית, הג"א ובזק.
תכניות עבודה – תכניות שלפיהו מבצעים את עבודת הבניה. התוכניות השונות מוצאות על ידי האדריכל, המהנדס והיועץ בקנה מידה של 1:50. על תכניות העבודה חותם המפקח את האישור לביצוע התכניות לאחר שווידא כי יש עליהן אישור המתכנן לביצוע.
תכנית בינוי – תכנית המתארת את המגרש והבנייה כולל תשתיות ופיתוח
תכנית היתר בניה (גרמושקה) – תוכנית מאושרת המתארת את הבניין, מיקומו במגרש, מידותיו, ופרטיו
תכנית הנדסית – תכנית בקנה מידה של 1:50 , שלד המבנה כולל מידות של כל אלמנט בבניין, חתכים ופרטים לביצוע.
תכנית חשמל – תכנית בקנה מידה של 1:50 המציינת את מיקום אביזרי החשמל כולל מספרי הנקודה ומספרי המעגל אליו שייכת הנקודה. לתכנית מצורפת תכנית לוח החשמל או עוד פרטים נדרשים אחרים.
תכנית טופוגרפית – תכנית שמציג מודד מוסמך המראה את תוואי השטח/המגרש הקיים ומשמשת כבסיס לתכנון האדריכלי.
תכנית מגירה לבניה – תכנית שלפיה כבר בוצעה בניה. ניתן להשתמש בתכנית שכזו לבניה נוספת תוך התאמה מקומית על מנת לחסוך זמן ועלויות כספיות.
תכנית מדידה – תוכנית הערוכה על ידי מודד מוסמך, והמתארת את נתוני ופרטי המגרש.
תכנית מכר – תכנית האדריכל או המהנדס לצורך מכירות בלבד. על התכנית חותמים הקבלן המוכר והקונים והיא חלק בלתי נפרד מחוזה הקניה.
תכנית מפורטת – תוכנית יותר מפורטת מתוכנית המתאר, ופחות מפורטת מתוכנית היתר הבנייה.
תכנית מתאר – תכנית השטח המיועד לבנייה, כולל כל הגושים והחלקות המיועדים לבניה של כל סוגי הבניה והתשתיות. ללא אישורה של תכנית המתאר לא יינתנו כל היתרי בניה.
תכנית צמודה למדד – כל סכום הפקדה והריבית עליו יהיו צמודים למדד אחד או יותר או לשילוב של ביניהם. תנאי ההצמדה על ריבית יכולים להיות שונים מתנאי ההצמדה על הקרן. כלומר, ניתן להצמיד את הקרן והריבית למדד המחירים לצרכן או להצמיד את הקרן בשונה מהריבית בפרופורציה מסוימת בין מדדים שונים.
תכנית שנויים – תכנית אותה מגיש האדריכל לאחר השלמת בנית השלד וזאת במידה ובוצעו שנויים מסוימים תוך כדי תהליך הבניה החורג או שונה מתכנית ההגשה המקורית. כמו כל מי שרוצה להוסיף חלון או סגירת מרפסת, פרגולה וכד' חייב להגיש תכנית שכזו לרשות המקומית.
תמחיר – מסמך הכולל את כל הכמויות והעבודות של חלקי המבנה כולל מחירים לכל פרטים וחתכים של הקורות והעמודים.
תעודת גמר – הטופס שבו מאשרות הרשויות שהבניה הסתימה באופן תקיף {טופס 5}
תקן איכות – קובע דרישות מינימליות לאיכות המוצר או לאיכות הביצוע.
תקנון הבניה – רשימת תקנות הבניה לכל גוש המותר לבניה. רשימת התקנות היא הבסיס החוקי לתכנון ובה קביעות כמו אחוזי בניה מותרים, גובה רצפת הכניסה, גובה הגג, אחוזי הבניה המותרים בכל קומה, צורת החניה וכדומה.
תשואה – הרווח על ההשקעה הנמדד בדרך כלל באחוזים מסך ההשקעה.
תשואה נומינלית – הרווח הכולל על ההשקעה המחושב באחוזים מסך ההשקעה, כשהוא אינו מביא בחשבון את האינפלציה בתקופת ההשקעה.
תשואה ריאלית – הרווח של המשקיע בניכוי ירידת ערך הכסף בתקופת ההשקעה. התשואה הראלית מחושבת באחוזים מסך ההשקעה הראשונית.